כוח לעובדים- ארגון עובדים דמוקרטי נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

החלטה

1.בעקבות בקשת המבקש – (להלן: "כוח לעובדים"), ובהסכמת המשיבה (להלן: "הוט"), בדיון מיום 10.9.13 הוחלט כי ימונה בתיק זה מומחה רואה חשבון. ביום 11.9.13 החלטנו כי יו"ר לשכת רואי החשבון בישראל ימנה רואה חשבון אשר יתן חוות דעת בעניין מספר העובדים בהוט, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטה. לאחר תשובתו של יו"ר לשכת רואי חשבון בישראל, ובהעדר התנגדות מטעם הצדדים, מונה רו"ח אורי בארי כמומחה מטעם בית הדין.

2.רו"ח בארי חתם על הצהרות שלפיהן הוא אינו קשור בדרך כלשהי לצדדים או למתחרים של המשיבה, וכן התחייב לשמירה על סודיות.

3.ביום 13.11.13 הגיש רו"ח בארי את חוות דעתו לבית הדין.

4.כוח לעובדים הגיש בקשה להעביר שאלות הבהרה למומחה, כולל העברת מסמכים שהתקבלו על ידי המומחה לצורך הכנת חוות הדעת.

הבקשה הועברה לתגובת ב"כ המשיבה, אשר התנגד לה.

לאחר הדיון אשר התקיים ביום 11.12.13 הגיש כוח לעובדים בקשה מתוקנת. התיקון שנעשה נגע למסמכים המבוקשים, תוך התייחסות לטענת הוט באשר לפגיעה בפרטיות של העובדים, ולא לגבי השאלות המבוקשות, שנותרו כפי שהיו.

הוט התנגדה גם לבקשה זו, ולחילופין הסכימה להעביר למומחה רו"ח בארי שתי שאלות שפורטו בתגובתה.

5.שאלות הבהרה למומחה מטעם בית הדין

הליך מינוי מומחה מטעם בית הדין נובע מאימוץ סעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ובהתאם לסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

כך, נפסק בדיון נד/19-4 (ארצי) האיגוד הארצי של עובדי המחקר במערכת הבטחון – מדינת ישראל (27/6/1994):

"בהליכים בבית-הדין לעבודה עשוי להתעורר צורך במינוי מומחה בתחום שהוא מחוץ לתחום הרפואה. במקרים אלה אין מניעה כי בית-הדין יאמץ את ההוראות בנושא זה אשר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כמות שהן או בשינויים אשר בית-הדין ימצא לנחוץ, ואף שינויים לגבי צורת הגשת חוות הדעת של המומחה. זאת ייעשה במסגרת סעיף 33 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. (...) לאור זאת הפרקטיקה הקיימת היא כי לאחר קבלת חוות דעת המומחה-היועץ הרפואי, זכאים בעלי הדין להתייחס לחוות הדעת, ובמידת הנדרש להציג למומחה שאלות הבהרה ענייניות, ולא שאלות בעלות אופי וכחני, פולמוסי או קנטרני. פרקטיקה זו חלה, בתיאומים הנדרשים, אף במקרים אחרים של מינוי מומחה מטעם בית-הדין. כמו כן, זכאים הצדדים לטעון ולסכם טיעוניהם לעניין חוות הדעת, בטרם יתן בית-הדין את פסק-דינו." (ההדגשה הוספה).

לעניין האפשרות להפנות שאלות הבהרה למומחה, נפסק בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון (1/01/1987) מפי כב' השופט א. גולדברג:

"אני מצרף דעתי לדעתו של הנשיא הנכבד, אך ברצוני להעיר לדבריו כי 'הצדדים רשאים לדרוש הבהרות מן העד כאמור בתקנה הרלבנטית ואף לחקור אותו כפי שעולה מפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971'.

סבורני כי משנתמנה מומחה על ידי בית המשפט לבקשת כל בעלי הדין או בהסכמתם, על פי תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מקבלים הם עליהם מכללא את הוראותיהן של התקנות כהסדר דיוני, אף אם יש בו להצר זכות דיונית המוקנית להם על פי דין.

לפיכך אין הצדדים להסדר המוסכם רשאים לעקוף את הוראת תקנה 143(ג), שעל פיה "בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו."

גישת בית הדין (ובתי המשפט) בכל הנוגע לשאלות הבהרה היא רחבה וליבראלית, וניתנת זכות כזו כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מידת מומחיותו של הרופא או מקורות מדעים למסקנתו (דברי השופט דב לוין בבג"צ 1199/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5), 734, 22/11/1993).

6.דיון ומסקנות

על פי הנהוג בבתי הדין לעבודה עדיפה הדרך של הבהרת חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין בכתובים על פני חקירת המומחה בדיון. כל עוד אין מדובר בשאלות וכחניות, פוגעניות או שבאות לבחון את מידת המומחיות של המומחה, שמונה בהסכמה, הגישה היא להתיר את השאלות.

על כן, יש לבחון את נימוקי הוט בהתנגדותה.